פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' גוילי

פסק דין

התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים ולטענתה אחד הרכבים שבבעלותה מ.ר 5332666 (להלן – רכב התובעת) נפגע מרכב בו נהג הנתבע (להלן – רכב הנתבע והנתבע בהתאמה), (האירוע יקרא להלן – התאונה).

לטענת התובעת לרכבה נגרמו נזקי רכוש בשל נהיגה רשלנית של הנתבע ומכאן התביעה לחייב את הנתבע בגין נזקי התובעת.

מטעם התובעת העידו ה"ה וולבורמסקי.

מר יואב וולברומסקי היה נהג רכב התובעת במועד התאונה (להלן- נהג התובעת).

מר יוסף וולברומסקי, אביו של נהג התובעת, היה אף הוא ברכב, העיד אודות התאונה, ואישר את דבריו של בנו.

לטענתם הם נסעו בכביש 431, נתיב ימני, ולפני היציאה למחלף באר יעקב, שני רכבים אחד אחרי השני (רכב חתן וכלה ורכב נוסף), הגיעו במהירות "חתכו" את רכב התובעת בפתאומיות והמשיכו כדי לצאת במחלף באר יעקב. לשם כך היו חייבים לבלום ולהאט את מהירות נסיעתם, ולאחר הבלימה רכב הנתבע פגע בו מאחור (ראה פרוטוקול עמ' 2 ש' 14-23 – עדות נהג התובעת, עמ' 4 ש' 18-23- עדות אביו של נהג התובעת).

התובעת הגישה דו"ח תאונה שנמסר על ידי נהג התובעת לתובעת, סומן ת/1.

התובעת הגישה תמונות, הוגש וסומן ת/2, וכן הגישה שרטוט של מיקום התאונה, סומן ת/3.

לטענת הנתבע מר גווילי שמעון, הוא נסע בכביש 431 מת"א לכיוון ביתו, כאשר רכב התובעת נכנס למחלף באר יעקב ואז ככל הנראה התבלבל וחזר חזרה לנתיב הימני בכביש 431, בו נסע הנתבע. מאחר שלא היה לו לאן לברוח, כשמשמאלו כביש סואן פגע ברכב התובעת מאחורה. (ראה פרוטוקול עמ' 7 ש' 24-29).

הנתבע הגיש דו"ח תאונה שנמסר על ידו לחברת הביטוח שלו הראל, וטופס הודעה על תאונת דרכים למשטרה (נ/1)

הנתבע דחה את טענות התובעת כי נסע אחרי רכב התובעת ובשל אי שמירת מרחק פגע ברכב התובעת, ואילו עדי התובעת דחו את גרסת הנתבע לפיה רכב התובעת סטה מנתיב נסיעתו ושב אליו בפתאומיות בשל טעות בדרך.

כל אחד מהעדים דבק בגרסתו.

מצאתי כי בכל אחת מהגרסאות ניכרו אותות האמת.

הגרסאות היו זהות לגרסאות שנמסרו לחברות הביטוח לתובעת ובדיווחים במשטרה.

המדובר בגרסה מול גרסה, מנוגדות זו לזו, כשלא היה כל נתון אובייקטיבי חיצוני אחר שיכול היה להעיד מי מהגרסאות הנכונה.

אף תמונות הנזק לא יכולות היו לסייע לי, משום שהנזק יכול להתיישב עם כל אחת מהגרסאות.

לאור האמור אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי מדובר בנהיגה רשלנית של הנתבע, וכי לא ניתן להעדיף את גרסת מי הצדדים על פני גרסת הצד שכנגד.

משכך אני מורה על דחיית התובענה.

משדחיתי את התובענה אני קובעת כי התובעת תשלם הוצאות הנתבע בסך של 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1230 ₪.